זכרמה ילארשיה ואדיול היפרת

מאמרים למשתלמים

אמנות העידוד / דר' יהודית אלול

×

מהו עידוד?

ההגדרה היא למעשה בתוצאה. העידוד יוצר שינוי עמדות אצל מקבל העידוד, הוא משפר את דעתו על עצמו, מגביר את בטחונו בכוחו, מביא אותו למסקנה שהוא טוב מכפי שהינו.

העידוד הוא המפתח בעבודה עם אנשים, עם ילדים. העידוד הוא המפתח לצמיחה ולשיתוף פעולה. כולנו זקוקים לעידוד כמו לאויר, מים ומזון. ובכל זאת- למרות הנחיצות החיונית בעידוד בכל שטחי היחסים והפעילות הבין אישית, כל כך קשה לכולנו לעודד. מדוע? כי מלמדים אותנו לפחד!

כבר מראשית שנותינו אנו גדלים באווירה של חוויות מייאשות: כאשר אנו רוצים להתנסות, להרגיש ביכולתנו, לעשות דברים לבד, אומרים לנו המבוגרים, אלה "הכל יכולים", בעינינו: "אתה קטן; כשתגדל תוכל; היזהר שלא תיפול; היזהר שלא תשבור; הזהר שלא תקלקל; שלא תלכלך". ואם לא הצלחנו במעשינו, אומרים לנו: "אהה! אמרתי לך!" ואז אנו מאבדים את אומץ הלב ולומדים לפחד.

וכאשר אנו מגיעים לבית-הספר, רואה המורה כחובתה להוקיע את שגיאותינו ולהצביע על חסרונותינו. היא משוכנעת שע"י כך נלמד לתקן את השגיאות ולהתגבר על החסרונות. היא אינה יודעת שע"י הדגש שהיא שמה על כשלונותינו וחולשותינו, היא מטביעה אותם ומחזקת את אחיזתם בנו, ויחד עם זאת מפתחת את ההרגשה של: "אני לא יודע; אני לא מצליח; אני לא די טוב; אני לא בסדר".

אח"כ, כאשר אנו מתבגרים, גם אז אנו נדרשים להוכיח את עצמנו מידי יום ביומו, אבל אז אנו כבר טעוני פחדים ורגשות נחיתות, וכבר למדנו אף להסוות את עצמנו בכל מיני דרכים, ולהעלים מהסביבה את חולשותינו, את כשלונותינו ואת עצמנו. כבר למדנו להאמין שרק אם נהיה מושלמים , יוצאים מן הכלל, אז נהיה בעלי ערך. אך אנו יודעים שאיננו מושלמים, וכך, למרות שאנו צמאים לעידוד, אין אנו יודעים לעודד, לא את עצמנו ולא את הזולת, כי למדנו רק כיצד לייאש.

אנחנו זקוקים לעידוד

נדמה לנו ששבח או גמול- הם עידוד, אך שבח או גמול ניתנים על הצלחה, ואנו זקוקים לעידוד דווקא בשעה שקשה לנו, דווקא כאשר איננו מצליחים . גם אם הצלחנו , "עידוד" מסוג זה מייאש, כי משתמעת ממנו המסקנה: "רק אם אני מצליח או עושה מעשה ראוי לשבח, רק אז אני בעל ערך". כלומר: אני בעל ערך על תנאי, ולמעשה חסר ערך. ההצלחה עצמה עשויה להוות עידוד, אלא שבמקרים רבים היא מפחידה , וזאת בשעה שחוסר האמון בעצמנו, שואל: "ומה אם לא אוכל, אם לא אצליח שוב?" מטרת העידוד היא להביא לחיזוק האמונה בכוחנו ויכולתנו, לנטוע בנו את אומץ הלב להיות בלתי מושלמים.

אומץ הלב להיות בלתי מושלמים

אומץ הלב להיות בלתי מושלמים הוא- האומץ להיות אדם, לקבל את עצמנו כפי שאנו, לחיות את חיינו בלי פחד של השפלה, או זלזול של "איך נראה?", "מה יגידו השכנים?", "מה יגידו עלינו?", "מה אם יגלו את חולשותינו?"

אומץ הלב להאמין בעצמנו ולתת אמון בזולת

יחסינו לעצמנו קשור קשר הדוק ליחסינו לזולת, ולכן קשה לנו לעודד את זולתנו כל עוד לא למדנו לעודד את עצמנו. יש אינסוף דרכים לעודד, לא ניתן ללמוד את כולן ואף אין צורך בכך. למעשה כל אשר נאמר או נעשה יכול להיות עידוד בתנאי שמאחורי התנהגות זאת, ביסודה, מתקיימים עקרונות מעודדים. עקרונות אלה עלינו ללמוד אם ברצוננו לעודד.

עשרת עקרונות העידוד

מה הם העקרונות שביסוד העידוד?

עיקרון ראשון

לקבל כל אדם כפי שהוא כולל את עצמנו, וזאת ללא תנאים. לא "אם תנהג כך, אז…", אלא קודם כל לקבל ולהעריך את האדם, כי הוא טוב למדי כפי שהוא.

עיקרון שני

כבוד הדדי, שפירושו לא לפגוע, לא לזלזל, לא להשפיל את עצמנו ולא את עמיתנו. ללמוד להקשיב, לקבל את העובדה שזכותו של כל אדם לדגול בדעותיו ועמדותיו, וכי השוני בין בני האדם הוא האלמנט המעשיר את חיינו.

עיקרון שלישי

הדגשת החיוב, ה"יש" ולא ה"חסר". "אני יודע שאתה יכול" ולא "אני יודע שאתה יכול אז למה אינך עושה?" ההתייחסות אל הכוחות ולא אל החולשות, כי ההכרה בכוחות וחיזוקן מהווה בניה על בסיס יציב של היש.

עיקרון רביעי

ההכרה בהשקעה, במאמץ, בעבודה, כאשר התוצאה היא פועל יוצא של ההשקעה. חשוב אם עשית כל מה שיכולת ולא אם הצלחת או לא הצלחת. הדגש הוא על ההשקעה.

עיקרון חמישי

השינוי במשמעות הביקורת.

כלומר, הביקורת אינה באה על מנת להוקיע חסרונות וכישלונות, כי הטעות היא מעבדה לימודית; היא הנותנת אפשרות לבדוק משתנים אשר קודם לא הושמה הדעת עליהם, או לא הוערכו כראוי. זו אינה בקורת, אלא הכרה בבעיה שיש למצוא לה פתרון.

עיקרון שישי

התקדמות במידה.

לא לדרוש יותר מידי. לאפשר גם לעצמנו וגם לזולת להתקדם צעד אחר צעד, בעזרת תת- מטרות קצרות טווח, על מנת שנחוש בהתקדמות.

עיקרון שביעי

הטלת אחריות, או קבלת אחריות.

אנו נותנים אימון ביכולת לפעולה עצמאית, ואפילו בקנה מידה קטן, כאשר האחריות לפעולה מוטלת על מבצעה . קבלת אחריות משמעותה: "אני יכול". הטלת אחריות משמעותה: "אני מאמין שאתה יכול".

עיקרון שמיני

האמונה בזולת, ודרכה, האמונה בעצמנו.

עיקרון תשיעי

השייכות.

מתוך השייכות והרגשת ה"אנחנו" צומחים הכוחות של כל אדם. הרגשת השייכות היא הנותנת משמעות לחיינו.

עיקרון עשירי

הקשר, הנוצר על סמך הדברים המשותפים יהיו אלה שטחי עניין משותף, מטרות משותפות או משמעויות אוניברסליות משותפות. קשר מעניין זה משמעותו שותפות טובה. עשרת עקרונות אלה, אינם מסודרים לפי ההיררכיה של חשיבותם, והם מקיפים למעשה יריעה רחבה של יחסים בין אישיים – בונים. העידוד המבוסס על עקרונות אלה מהווה את הכלי החשוב ביותר לבניית תדמית עצמית חיובית, תוך תחושת שייכות ופיתוח יחסים בין אישיים- בונים.

מומלץ לעיין גם בכרטיסיות:

יש לך שאלה נוספת?